אייקון סגירת טופס
אייקון צור קשר צור קשר
רוצים שאחזור אליכם?
השאירו פנייתכם כאן
רוצים שאחזור אליכם?

השאירו פרטיכם כאן!

הפרעות קשב וריכוז ילדים


מהו אימון לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז?

הורים יקרים – אפשר גם אחרת!

כאם לילד בוגר, הסובל מבעיות –  ADD חשוב לי להעביר את המסר הזה, כי אפשר גם אחרת. איכות החיים של ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז יכולה להשתפר באופן משמעותי במגוון רחב של מדדים! זה אפשרי, וזה קורה. מי כמוכם יודע כי ילד המתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, נמצא במאבק יומיומי ומתמשך. המאבק כה קשה לו מהסיבה הפשוטה, שחסרים לו כלים. כלים בכדי להתמודד, כלים בכדי לנצח, חסרות לו הדרכים להתנהגויות נכונות וחסרות לו מיומנויות אשר יהיו לו לעזר.

בתהליך האימון– לומד הילד כיצד לפעול נכון בכדי לתפקד טוב יותר ולחוות הצלחה בבית הספר, עם חברים, במשפחה, בשעורי הבית ועוד. הילד לומד כיצד לפתח לעצמו “ארגז כלים” להתמודדות עם מאפייני ההפרעה – ולשפר את תפקודיו השונים.

מטרתו העיקרית של אימון לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז הוא – שיפור התפקוד!

מהו תהליך האימון לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז?

אימון לילדים בהפרעות קשב וריכוז מתחיל בהקטנת התסכול המאפיין ילדים בעלי הפרעות אלו. התמקדות ברכישת כלים מעשיים ומיומנויות לשיפור וחיזוק היכולת להתמודדות עם הפרעות הקשב והריכוז. אימון ילד עם בעיות קשב וריכוז מחייב את הילד לקחת אחריות למצבו וסביבתו, להתמודד עם תוצאות פעולותיו, לתכנן את התמודדותו  ולנצח!

 מה מעניק האימון לילד? 

  • הכלה וקבלת אחריות על המצב – להיות ADD גאה!
  • שיפור הדימוי העצמי ותחושת הביטחון העצמי של הילד
  • כלים לשליטה ברגשותיו ויכולת להגיב לאחר מחשבה ולא באימפולסיביות
  • מיומנויות סדר וארגון, עמידה בלוחות זמניםיעילותסיום  משימות.
  • שיפור מיומנויות חברתיות, יוזמה, שמירה על תקשורת טובה עם חברים.
  • שיפור מערכת היחסים בבית, עם ההורים והמשפחה.

בעיות קשב וריכוז אצל ילדים והטיפול בהן

בין שבעה לעשרה ילדים מתוך 100 בישראל מאובחנים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז, בין אם מסוג ADHD או ADD. סביר להניח שאליהם מתווספים עוד ילדים רבים שטרם אובחנו או כאלה שלא יאובחנו גם בעתיד. חשוב כי המאבק היומיומי, הקשיים והתסכול אינם חייבים להימשך לנצח או להחריף. כיום קיים מענה עבור בעיות קשב וריכוז אצל ילדים, שמשלב בין טיפול תרופתי ואימון התנהגותי, המקנה כלים ומיומנויות. במאמר הבא נסקור את החשיבות של קבלת אבחון וטיפול עבור הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, נבין מהי פגיעה בתפקודים הניהוליים הקשורה להפרעה, וכיצד טיפול תרופתי וטיפול אישי עוזרים לילד ולהוריו.

חשיבות אבחון הפרעת קשב 

בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה חדה בכמות הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, ומכאן גם בשיעור שלהם באוכלוסייה. יחד עם זאת, יש הורים שעדיין מהססים או נמנעים מלקחת את הילד שלהם לאבחון וחלק גדול מהם מחכים עד שאין יותר ברירה, כלומר שהמצב בבית ובבית ספר הוא כל כך מעיק וחמור עד שאין מנוס אלא ללכת לאבחון ולקבל טיפול. ברור שלא כדאי להגיע למצב של קשיים חמורים ומשברים אלא להקדים תרופה למכה ולקבל את הטיפול, הכרוך לא פעם אבחון מוקדם על ידי איש מקצוע.

חשוב להבין כי ללא קבלת הטיפול עלולים להיווצר מעגלים שליליים לא פשוטים, כאשר הילד וההורים אינם מקבלים הנחיות וכאשר לצוות בית הספר ודמויות מטפלות אחרות לא ברור מהו הקושי. ההתנהגויות של הילד מציתות בסביבה תגובות לא מותאמות, בעוד קשיי ההתארגנות, ההתנהגות והלימוד שלו מביאים למשובים שליליים, אנשים אינם יודעים מה יכול לעזור לו להתמקד, ואינם מבינים שקיים קושי פיזיולוגי בסיסי. ניתן בהחלט לתעל את המצב לטובה, אולם בהיעדר ידע הילד חווה שוב ושוב משובים שליליים מהסביבה, ומכאן קצרה הדרך ליצירת דימוי עצמי נמוך, חוסר אמון בעצמי ובסביבה, חוסר אונים של הילד ושל ההורים, ועוד. מכיוון שהילד הולך ומפתח דימוי עצמי שלילי הוא מתחיל להביע את התסכול ואת הכעס שלו בהתנהגויות שליליות שמתאימות בעצם לתפקוד שלו.

לא פעם אנו רואים אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, גם בעיות רגשיות ונפשיות אחרות. מצד שני, הטיפול התרופתי וההתנהגותי בהחלט נותן מענה טוב וניתן לעבוד עם ההורים, הדמויות המטפלות, שאר בני המשפחה וצוות בית הספר על מנת להוציא את הילד מהמעגל, והכי טוב - שלא יכנס בכלל אל המעגל הזה.

אבחון הפרעת קשב וריכוז

יש הורים שחוששים מפני אבחון של הפרעת קשב וריכוז מכיוון שהם לא רוצים לדעת שבבית שלהם יש ילד עם אבחנה "פסיכיאטרית". עבור הורים אלו עדיף להסתכל על האבחנה כרפואית. אכן, האבחנה נעשית על ידי רופא ילדים, נוירולוג ילדים או פסיכיאטר והיא במהותה של הפרעה נוירולוגית מוחית, ולא הפרעה פסיכיאטרית במובן הקלאסי של המילה. יש גם הורים שחוששים מפני אבחנה מכיוון שאינם רוצים לתת לילד שלהם תרופות כמו ריטלין וקונצרטה. בהמשך המאמר נתייחס גם לתרופות אלו ולדיון עליהן אך נציין כעת כי האבחון אינו מחייב בשום צורה ואופן את ההורה לתת תרופה לילדו. מה שהאבחון כן נותן הוא את ההבנה שקיימת ההפרעה ומכאן אפשר להתחיל לקבל מידע עליה ועל ההתמודדות איתה, לפנות לטיפול רגשי והתנהגותי, לפנות לאימון עבור הורים ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, לקבל סיוע מצוות בית הספר כמו ישיבה קרוב למורה, התאמות בלימודים, השתתפות בשיעורים פרטניים בקבוצות קטנות, וכן הלאה.

האבחנה עצמה כרוכה בהערכה התפתחותית ובדיקה קלינית אצל הרופא, מילוי שאלונים מטעם צוות בית הספר וההורים, וביצוע מבחן ממוחשב. למרות שמדובר בבעיה עצבית ופיזיולוגית במהותה, ההגדרה שלה ניתנת במדריך האבחנות שנקרא DSM בו נעזרים הפסיכיאטרים והרופאים גם בישראל. המדריך האמריקאי מגדיר הפרעת קשב וריכוז על בסיס שני היבטים, של חוסר קשב והתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיבית. שני היבטים אלו מחולקים לשורה ארוכה של תסמינים שיכולים להופיע, אך לפי המדריך ניתן לתת את האבחנה לילד אם הופיעו 6 מתוכם עד גיל 16, וזאת באופן שאינו תואם את השלבים ההתפתחותיים ומפריע לתפקוד. כמו כן, על התסמינים להופיע לאורך תקופה של לפחות חצי שנה.

כך לדוגמא, כאשר מדברים על חוסר קשב הכוונה היא לביצוע שגיאות שנראות בלתי סבירות והיעדר תשומת לב לפרטים. עוד מדברים על קושי תכוף להחזיק את הקשב לזמן ממושך, וכאשר הילד אינו נראה מקשיב כאשר אחרים מדברים באופן ישיר אליו. עוד סימנים של חוסר קשב הם קושי להתארגן ולהיות מסודר, דחיינות ומריחה של מטלות, סירוב או הימנעות מביצוע משימות הכרוכות במאמץ קוגניטיבי מתמשך, כאשר הדעת מוסחת בקלות יחסית, אובדן חפצים שדרושים לביצוע פעילויות, שכחנות וכדומה. לעומת זאת, כאשר המדריך הפסיכיאטרי מדבר על התנהגות אימפולסיבית והיפראקטיבית הוא מתכוון למשל לילדים שבאופן די קבוע מתקשים לשבת לאורך זמן על כיסא או במקום, מתקשים להשתתף בשקט בפעילויות, מתרוצצים הרבה גם כשההתנהגות אינה תואמת לנסיבות, מתקשים להקשיב עד לסוף דברי הדובר, מתפרצים לתוך שיחות ומשחקים, וכדומה.

הפרעת קשב כהפרעה של תפקודים ניהוליים

דרך נוספת להתבונן על הפרעת קשב וריכוז היא כהפרעה של תפקודים ניהוליים. כלומר, לצד הקושי להחזיק קשב לאורך זמן נפגע אוסף של כישורים קוגניטיביים אשר בהם אנשים משתמשים לצורך ביצוע מטלות מכוונות מטרה ומשימות שבשגרה. ישנה חשיבות גדולה שהורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז יבינו שקיימת פגיעה בתפקודים הניהוליים הללו, שיבינו במה מדובר וכיצד הדבר משפיע על ההתנהלות ביומיום. הבנה זו תוכל לסלול את הדרך לקבלת הטיפול ההולם והאסטרטגיות שבאמת יכולות לעבוד.

למרבה הצער, הורים רבים מאוד עובדים לאורך שנים בדרך של ניסוי וטעייה, חווים ביחד עם הילד הרבה תסכולים, כעסים וכישלונות, וזאת מפני שאינם מבינים בצורה מספיק טובה את עניין הכישורים הניהוליים. מדובר בכישורים הכוללים בין היתר הערכה של זמנים לצורך ביצוע משימות, הערכה של תוצאות עתידיות, ארגון וסדר במרחב, שמירה על מוטיבציה עצמית לאורך זמן, הסקת מסקנות והפקת לקחים, יכולת להתחיל ולסיים בזמן, תכנון והתארגנות, ניטור של התנהגות ופעילות פיזית, ועוד. כאשר מבינים שכישורים אלו נפגעים ניתן להתחיל להבין מה קורה מתחת לפני השטח, למשל את הקושי בוויסות הרגשי, את זיכרון העבודה הלקוי, קושי לפתור בעיות מורכבות, קושי להירדם ולהתעורר, איחורים ותחושת זמן לקויה, התנהגות פחות בוגרת מהגיל הכרונולוגי. כמו כן, ניתן להתחיל להבין את המשמעת העצמית הנמוכה, את הנטייה לשכוח, את עיבוד המידע האיטי יחסית, את המחסור בתשומת לב, את הקושי ללמוד מאירועים קודמים, את הקושי להעריך ולאמוד זמנים, את הקושי לראות את הזווית ההסתכלות של הצד השני. את הפתיל הקצר, התגובה הרגשית, קוצר הרוח וכן הלאה.

אם כן, הבנה זו של פגיעה בכישורים ניהוליים מביא להבנה כי הטיפול צריך להתייחס לא רק לנושא הקשב, למשל באמצעות תרופות, אלא גם לבעיות הקשורות לתפקודים הניהוליים, עם פיתוח אסטרטגיות ספציפיות להתמודדות עם הקשיים השונים. טיפול זה נעשה על ידי מומחה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים.

כמה מילים על הטיפול התרופתי

חשוב לזכור כי הטיפול התרופתי בהפרעה מוביל במקרים רבים לשיפור בהתנהגות, בקשב ובריכוז. אצל ילדים רבים תורמות התרופות, לצד התערבויות נוספות, למיתון ויציאה מהמעגל השלילי שתואר לעיל, ולחוויות של הצלחה בחברה, בלימודים, בביטחון העצמי וכדומה. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בבשורות מצוינות עבור מיליוני ילדים, בני נוער ומבוגרים ברחבי העולם. התרופות הידועות ביותר הן כמובן הריטלין והקונצרטה, אם כי ישנן עוד תרופות רבות וחדשות בשוק, אשר חלקן מצויות בסל הבריאות וחלקן לא, ויש להן מאפיינים שונים של שחרור, השפעה ועוד.

לגבי התרופה הספציפית ניתן להיוועץ ברופא בלבד. יש לציין כי עדיין לא ברור לחלוטין מדוע תרופות אלו המכילות מרכיבים ממריצים, גורמות דווקא להאטה ורגיעה אצל מי שניכרת אצלם תזזיתיות. ואולם, אנו כן יודעים שתרופות אלו משפיעות על הדופמין, מוליך עצבי במוח שמהווה מרכיב חשוב במשימות קוגניטיביות כמו הקשבה, ריכוז וסדר. התרופות האלו לא מכילות דופמין אלא הן גורמות לעלייה של הריכוז והזמינות שלו במוח באמצעות מניעת קליטה מוקדמת בתאי העצבים. עליית הדופמין הזמין מגדילה את היכולות הקוגניטיביות הקשורות לקשב וריכוז, וכמו כן היא מקטינה היפראקטיביות ותנועתית יתר, ואף מחזקת את התגמול שהמוח נותן על ביצוע פעולות חיוביות.

כפי שאמרנו, קיימות עוד תרופות אשר משתנות במאפייניהן, למשל אפשרות למינון יותר נמוך, מהירות וכמות השחרור של החומר הפעיל, אפשרות להמיס במים, הקטנת תופעות הלוואי, וכן הלאה. בנוסף, ישנן תרופות שמתבססות על העלאת כמות של מוליכים עצביים אחרים, ובפרט נוראפינפרין. עם התרופות של הנוראפינפרין צריך להמתין כמה שבועות עד שהאפקט מתחיל להיראות, והוא ניכר בעיקר בהתנהגות ופחות בלימודים. מאידך, כשהאפקט כבר קיים המערכת העצבית והמוחית מתכווננת בצורה יותר עמוקה, כך שיש פחות תופעות לוואי וגם אין תלות בשעות בהן נוטלים את התרופה.

על כל פנים, יש לזכור שאף אחת מהתרופות אינה "מרפאת" הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. יתר על כן, הן אינן נותנות לילד ולהורים מענה ביצירת פתרונות ואסטרטגיות נכונות לפגיעה בתפקודים הניהוליים.

אימון לילדים עם הפרעת קשב

בעיות קשב וריכוז אצל ילדים יכולות לקבל מענה באימון אישי, הנעשה על ידי מאמן אישי מומחה בהפרעת קשב. בתהליך אימון זה מבינים כי המאבק המתמשך מדי יום של הילד קשור בכך שחסרים לו כלים על מנת להתמודד ולהצליח, וחסרות דרכים להתנהגות נכונה ומיומנויות ניהול עצמי. באמצעות אימון כזה איכות החיים של הילד עשויה להשתפר בצורה מהותית ובקשת רחבה של מישורים. הוא לומד לאורך האימון איך לפעול נכון יותר על מנת לחוות הצלחות בבית הספר, עם משפחתו, עם חברים, בהכנת שיעורי הבית וכדומה. בד בבד, הוא לומד איך מפתחים ארגז כלים המאפשר להתמודד עם המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז, אשר יסייע לו לשפר את התפקוד במישורים השונים.

אכן, המטרה המרכזית של האימון היא לשפר את התפקוד. הוא מתחיל בהקטנה של התסכול על ידי רכישה של מיומנויות וכלים מעשיים לחיזוק ושיפור ההתמודדות עם ההפרעה. האימון מחייב למעשה את הילד להתחיל לקחת אחריות על המצב שלו ועל סביבתו, לתכנן את ההתמודדות, ולהתמודד עם התוצאות של הפעולות שלו. האחריות על המצב כרוכה בהכלה רבה יותר ותחושת יכולת ואפילו גאווה עצמית. כך הולך ומשתפר הדימוי והביטחון העצמי של הילד. כמו כן, הוא מקבל כלים המסייעים לו לשלוט טוב יותר ברגשות ולהגיב אחרי מחשבה במקום בצורה אימפולסיבית. הוא רוכש מיומנויות שונות כמו עמידה בזמנים, סדר וארגון, יעילות וסיום משימות. בנוסף, האימון תורם לשיפור המיומנויות החברתית, ליצירת קשרים ושמירה על תקשורת טובה עם החברים, ולשיפור מערכת היחסים בתא המשפחתי עם ההורים, האחים והחברים.

ילדים – הם המחר! אז בואו נעזור להם היום.

צלצלו עכשיו 054-3093096.

X